כל עסק פועל על פי מודל כלכלי מסוים, המהווה את הבסיסי לרווחיות הגולמית שאיתה משלמים את ההוצאות הקבועות. או במילים פשוטות: איך מרוויחים מהעסק. ואולם, בעוד שבעסקים רבים המודל כבר ידוע למדי בהתאם להתנהלות הרגילה והמוכרת בתחום, ישנם עסקים יותר מיוחדים שבהם צריך לפענח ולהסביר ממה העסק מרוויח. למעשה, קיימים מודלים כלכליים רבים שניתן לבנות לעסק, וכדאי לעשות זאת בתהליך מסודר הבוחן שורה ארוכה של שיקולים, באמצעות יועץ עסקי מיומן. מודל כלכלי נכון משמעו רווחיות טובה.
אז מה זה בעצם מודל כלכלי?
על קצה המזלג, המודל הכלכלי מתאר את האופן שבו עסק ייצר הכנסות ורווחים בהתנהלותו, בין אם משירותים, מוצרים ופעילויות אחרות. כאמור, מודלים כלכליים תמיד היו ותמיד יהיו בעולם העסקי, למשל מודל היצרן שמייצר מוצרים ומשווק אותם ללקוחותיו, כאשר סכום המכירה גבוה יותר מעלויות הייצור וכמובן מביא בחשבון היבטי נוספים כגון תקורות, מיתוג, שאיפות רווח, ייחוד המוצר והעסק, וכדומה. מודל כלכלי נוסף הוא מודל החנות, הרוכשת מוצרים במחירים סיטונאיים נמוכים ומציעה אותם ללקוחות במחירים קמעונאיים גבוהים יותר. עוד מודל כלכלי נקרא מודל המתווך, או הברוקר, שבו הרווח מגיע מהפרשי קנייה או מעמלות תיווך שבין היצרנים הסיטונאיים למכורים הקמעונאיים.
למעשה, מרבית העסקים בימינו עדיין מתבססים על המודלים הקלאסיים האלו ואחרים, החל בקבלנים, דרך חנות אופניים ועד למסעדה. במידה ויזם מעוניין להקים עסק בתחום כזה, המבוסס על מודל יצירתי, אין צורך לרוב לבנות מודל כלכלי שכן הוא ברור וידוע. מה שיש לעשות במקרים כאלו הוא לבצע בדיקת כדאיות כלכלית, הבוחנת שורה ארוכה של פרמטרים – עלויות ההקמה וההרצה, השוק והמתחרים, התמחור ואסטרטגיות שיווק ופרסום וכיוצא בזאת. המטרה של בדיקה זו איננה לבנות מודל כלכלי מתאים, אלא לבדוק האם ישנה הצדקה כלכלית להקמת המיזם בהתאם לקונספט המתוכנן. לעיתים המסקנה תהיה חיובית, לעיתים שיש לבצע שינויים מסוימים בקונספט (להבדיל משינוי עקרוני במודל הכלכלי), ולעיתים המסקנה תהיה שעדיף לוותר על המיזם מפני שאינו צפוי להניב רווחים מספקים ובזמן סביר, מפני שהיזם אינו יכול לעמוד בעלויות המימון וכדומה.
לעומת זאת, בימינו הולכים ומתרבים העסקים, היוזמות העסקיות, שאינן מתאימות עוד למודלים הכלכליים המסורתיים. במקרים כאלו, כאשר מתכננים מיזם חדש, כחלק מתהליכי הבדיקה המעמיקים יש גם לבנות עבורו מודל כלכלי מתאים.
מודלים כלכליים של המילניום
למעשה, המודלים הכלכליים החדשים החלו לקרום עור וגידים עוד בשלהי המאה הקודמת, ומה שסימן אותם הוא כמובן כניסתה של רשת האינטרנט עם הפיתוחים הטכנולוגיים הנלווים לה. למען הדוגמא, חברת גוגל שכיום אין כמעט אדם בעולם שלא מכיר, ושמוערכת במיליארדים רבים, מציעה בבסיס העקרוני "מוצר" שנראה בלתי רווחי בעליל: מנוע חיפוש חינמי. אף אחד לא משלם לגוגל על החיפוש במנוע שלה, בו היא בעצמה משקיעה מיליארדים, אז מהיכן תביא החברה את הכסף? כידוע, גוגל מביאה את הכסף הגדול בצורה עקיפה, על ידי מכירה של שטחי פרסום ברשת למפרסמים, ועוד כלים נוספים.
או שניקח למשל חברה צעירה המפתחת ממש עכשיו אפליקציית היכרויות ומעוניינת להציע את השימוש בה בחינם. ושוב, אם מציעים את המוצר עצמו בחינם כיצד מביאים את הכסף? יש הרבה מודלים כלכליים אפשריים לאפליקציה כזו, למשל מכירה של שטחי פרסום, איסוף של דאטה על המשתמשים והמשתמשות ומכירה שלו לבעלי עניין, בנייה על שדרוגים של האפליקציה ותוספות שיהיו כרוכות בתשלום, וכן הלאה.
צורות שונות של מודלים כלכליים
כאמור, בעסקים יחסית חדשניים או מורכבים יש צורך לבנות מודל כלכלי. ליזמים רבים יש רעיונות טובים שמסוגלים לפתור בעיות וצרכים של קהלים שונים, בין אם דרך מוצרים, פטנטים, סוגי שירותים וכדומה, רק שמה שלא ברור ליזם הוא כיצד להרוויח, או שלפחות אינו יודע לבדוק מקצועית את היתכנות המודל הכלכלי שחשב עליו. במקרים כאלו חשוב להסתייע בשירותיו של יועץ עסקי בעל השכלה כלכלית מקיפה, המכיר היטב את המודלים הכלכליים החדשים, שיבצע סקירה מעמיקה של המוצר, השוק, הקהלים וכן הלאה, ובהתאם לכך יבנה את המודל – החל בתמחור ועד לאקזיט, ובדרך האפשרויות הטובות ביותר להפוך את הרעיון לכסף.
יש לא מעט מודלים כאלו שאותם צריך להתאים למוצר, לשירות, לשוק, לקהל היעד על מאפייניו השונים, על סקירה של אסטרטגיות מצליחות יותר או פחות, וכן הלאה. כך למשל, אחד המודלים היותר נפוצים כיום נקרא freemium, ומשמעו שהחברה מציעה את השירות (שירותי אחסון, הזרמת שירים ותכנים וכדומה) בחינם עד לגבול מסוים. הדבר מאפשר למשוך קהלים רבים שנהנים מהמוצר או השירות, ולאחר זמן מה עקב השירות וההנאה זקוקים או מעוניינים בעוד נפח והיקף. עם זאת, מרגע ההגעה לתקרה כבר יש צורך לשלם.
דוגמא נוספת היא כמובן מודל הפרסום, שבו ניתן למכור שטחים, פרסומות, מידע או קידום של פוסטים למפרסמים. רשתות חברתיות עושות שימוש נכבד באמצעים אלו, כאשר המוצר עצמו מוצע לציבור הרחב בחינם, ומי שמשלם הוא המפרסמים – למשל על פרסומת בתחילת סרטון, על קידום ממומן בהתאם לפילוחים ומילות חיפוש מסוימות וכן הלאה.
עוד מודלים כלכליים מתרכזים בקנייה עצמה, שאיננה בחינם אך במחירים נמוכים במיוחד. כך למשל, ישנם אתרים המתבססים על קניות חברתיות שמשמען שמוצר או שירות מסוים מוצע בהנחה משמעותית, אבל רק אם יש כמות מסוימת של קונים שרוכשים אותו. השירות מוצע לתקופה קצרה מסוימת, מה שמוביל להתגייסות מהירה של קונים מעוניינים, המספרים עליו לחבריהם ומגייסים אותם, וכך נוצרות קניות גדולות יחסית. מאידך, ישנן אפליקציות ותוכנות למיניהן שבמקום לשלם עליהן בקביעות, מציעות תשלום חד פעמי בעת ההורדה וההתקנה, כלומר תשלום אחד ומכאן השימוש הוא חינמי. לעומתן, אפליקציות ושירותים אחרים ברשת מעדיפים את שיטת המנויים, שבה החיוב מתבצע אוטומטית לאורך תקופת השימוש המוגדרת מראש, כפי שבחר הלקוח.
וכמובן, אחד המודלים הכלכליים היותר מדוברים, הוא "מכירה" של מידע. שוב, השימוש במוצר יכול להיות לגמרי בחינם אך באותה עת היישום עוקב אחר מה שעושים המשתמשים, מה הם כותבים, במה מתעניינים, מה המאפיינים שלהם (גיל, מין, מצב משפחתי וכדומה). המידע הזה "נמכר" או יותר נכון מעובד ומוגש למפרסמים המשלמים עליו כדי לקבל מיקוד טוב ומדויק יותר בקהלי היעד שלהם.
להסתייע ביועץ עסקי
אלו היו רק חלק מהאפשרויות לבנייה של מודלים כלכליים, וישנן עוד רבות אחרות. כפי שניתן להבין, הבחירה ומהלך הבנייה של המודל הכלכלי אינם עניין של מה בכך. לצד היכרות מעמיקה עם המודלים הקיימים, יש צורך גם להכיר היטב את השוק הספציפי של המיזם, בין אם מדובר בהייטק או בלואו טק, להבין את מסגרת הזמנים, את העלויות הכרוכות בפיתוח, ייצור ותפעול, את מה שעושים מתחרים בעלי מוצרים ושירותים דומים, את שיתופי הפעולה האפשריים, וכמובן לנתח ולכמת את כל אלו ברמה הכלכלית. לכן, חשוב מאוד להסתייע ביועץ עסקי מיומן, אשר כחלק מבדיקת ההיתכנות הכלכלית יבחן גם את סוגיית המודל, ויכוון אל האפשרויות הטובות, הישימות והרווחיות ביותר, על סמך נתונים מדויקים.
לפרטים נוספים בנושא ולקביעת פגישת ייעוץ ללא עלות וללא התחייבות, פנו אלינו בטלפון 035377088 או בווטס אפ או בהודעה.
